בן רות ושלום, נולד בשנת 1925 בבנגזי שבקירנאיקה. הוא סיים את חוק לימודיו בבית-ספר תיכון ושימש מורה לעברית בעירו. בשנת 1944 עלה לארץ עם הוריו וגר ב"שכונת בנגזי" בבני ברק. בארץ התפרנס מיגיע כפיו. תחילה עבד בבית-חרושת לאריגה ברמת גן, ואחר-כך בבית-חרושת אחר. היה בעל הכרה לאומית.

בתחילת שנת 1948 נקרא לשירות בחטיבת "אלכסנדרוני". ומילא בדייקנות כל שהוטל עליו. ביום כ"ז באייר תש"ח (4.6.1948), כשחזר מחופשה קצרה, יצא עם חבריו להתקפה על הכפר הערבי קאקון שבשרון, ובעת כיבושו נפל. רחמים הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.